מתוך גליון נובמבר-דצמבר 2025 של המגזין לתת לאבנים לדבר
על מנת למקם סיפור מקראי בהקשרו ההיסטורי הרחב יותר, קשרים למעצמות זרות הם חיוניים, במיוחד אם אותן מעצמות זרות ניהלו תיעוד מפורט.
ייתכן כי הדבר הממחיש באופן הטוב ביותר את התפיסה הזו הוא התפשטותה של האימפריה הנאו-אשורית למזרח הים התיכון במאות השמינית עד השביעית לפנה"ס. שישה מלכים אשוריים רצופים מוזכרים בטקסט המקראי, החל מתגלת-פלאסר השלישי רב העוצמה באמצע המאה השמינית. אחריו באים שלמנאסר החמישי, סרגון השני, סנחריב, אסרחדון ואשורבניפל — כאשר כולם מוזכרים במידה זו או אחרת.
במקרא, מלכים אלה מוזכרים רק כמידת שהשפעתם על אומות ישראל ויהודה. עם זאת, כאשר בוחנים את מכלול אוסף הכתובות האשורי הרחב יותר, מתקבלת תמונה רחבה בהרבה של השליטה האשורית. לפיכך, מה שמתואר במקרא כאירוע רב-חשיבות עבור ישראל או יהודה עשוי להיחשב להרפתקה קטנה יחסית על פי התיעוד האשורי.
עם זאת, במקרה של המלך סנחריב והמלך חזקיהו מיהודה, הן המקרא והן התיעודים האשוריים שמים דגש רב על האינטראקציה ביניהם.
חלק מהכתובות הללו מוכרות היטב — כמו פריזמת טיילור, פריזמת המזרח ופריזמת ירושלים— כולן כתובות של סופריו של סנחריב הכוללות תיאור של מסעו השלישי של המלך לארץ החתי, שכלל את כיבוש רוב יהודה.
אבל ישנן עוד – עוד רבות! פריזמות אלה הן רק שלוש מתוך 17 כתובות המזכירות את המלך חזקיהו בשמו.
בשנים 2012 ו-2014, פרופ' א. קירק גרייסון וד"ר ג'יימי נובוטני פרסמו שני כרכים מקיפים תחת הכותרת "הכתובות המלכותיות של סנחריב, מלך אשור" (The Royal Inscriptions of Sennacherib, King of Assyria). כרכים אלה הם חלק מפרויקט רחב יותר — הכתובות המלכותיות של התקופה הנאו-אשורית (rinap)— ומפרטים את כל הכתובות האשוריות הידועות השייכות למלך סנחריב. המחקר האקדמי מהווה סינתזה יסודית ביותר של ההקשר, התרגום ומקורם של הטקסטים ששרדו מתקופת מלכותו של סנחריב.
כרכים אלה מראים כי שמו של המלך חזקיהו נכתב לא רק על גבי הפריזמות, אלא גם על לוחות עצמאיים ועל כתובות הקיר בארמונו של סנחריב.
לכן, אם נקרא את כל הכתובות העתיקות של סנחריב, נוכל למצוא את שמו של המלך חזקיהו כמעט בכל מקום. למעשה, שמו כתוב במפורש מעל 100 פעמים (101 לפי הספירה שלי).
בולט במיוחד כי שמו של המלך חזקיהו מופיע רבות בכתובות של סנחריב בפתחי חדר הכס המונומנטלי שלו בנינווה. ברוב הפתחים המובילים לחדר הכס, סנחריב מתפאר במעלליו נגד חזקיהו. "את חזקיהו, מלכה, הכנעתי לרגלי, כך שהוא נושא עתה את עולי", נכתב באחת הכתובות (rinap 42). בכתובת אחרת נאמר: "החרבתי את המחוז הרחב של הסוררים והחזקים ואת יהודה, ואגרום לחזקיהו למלך להשתחוות לרגלי" (rinap 44).
בכניסה הראשית לחדר הכס, חזקיהו מוזכר שלוש פעמים, והטקסט מקביל במידה רבה לתיאור המופיע בפריזמות של סנחריב. קטע אחד מהכתובת אומר, "באשר לחזקיהו... כלאתי אותו בתוך ירושלים, עיר מלכותו". כתובת זו נמצאת במרחק של פחות מחמישה מטרים (16 רגל) מלוח מספר 28, שככל הנראה מציג סצנה המתארת את חזקיהו "לכוד" בירושלים.
קירות חדר הכס של סנחריב עוטרו בתבליטי אבן מגולפים בגובה שלושה מטרים. באיור זה, כל לוח ממוספר לפי רישומיו של סר הנרי אוסטן לייארד. בכל פתח ניצבו פסלי שוורים עם כתובת המקבילה במידה רבה לדברי הימים הכתובים של סנחריב. כתובות אלו מוספרו ופורסמו ב"כתובות המלכותיות של סנחריב, מלך אשור״, כרכים 1 ו-2 (rinap). שמו של חזקיהו השתמר שמונה פעמים בתבליטי הפתחים הללו.
