בתיאורו של שלמה נאמר: ”וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם. וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם: מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל; וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב‟ (מלכים א’ ה’, י–י”א).
רשומות היסטוריות עתיקות עשויות להסביר כיצד נבחנה חוכמתו של שלמה כנגד ’כל האדם’.
חירם מלך צור בירך את שלמה עם הכתרתו באומרו: ”בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל הָעָם הָרָב הַזֶּה‟ (מלכים א’ ה’ כ”א). חירם סייע לשלמה בבניית המקדש ומאוחר יותר גם בבניית ארמונו (מלכים א’ ו’–ז’).
בעוד שחירם ושלמה ניהלו יחסי עבודה טובים, לכאורה היו להם גם התכתבויות אישיות יותר, כפי שמעידים כתבי ההיסטוריון היהודי יוספוס.
בחיבורו קדמוניות היהודים כותב יוספוס: ”יתר על כן, מלך צור שלח לשלמה דברי פלפול ואמרות חידתיות, וביקש שיפתור אותם ויבטל את מעטה העמימות שלהם‟ (8.5.3).
ב’נגד אפיון’ הוסיף יוספוס: ”הייתה תשוקה נוספת, מין נטייה פילוסופית של שניהם, אשר חיזקה את הידידות ששררה ביניהם [חירם ושלמה]; כי הם שלחו איש לרעהו חידות, מתוך רצון שיפתור זה את חידותיו של זה; אף כי שלמה עלה על חירום, בהיותו חכם ממנו במובנים אחרים; ורבות מהאיגרות שהועברו ביניהם עדיין שמורות בקרב אנשי צור‟ (1.17).
אולי האנשים הנזכרים במלכים א’ ה’ י”א, גם הם שלחו לשלמה ’אמירות חידתיות‘, ובכך נקבעה חוכמתו הנודעת לתהילה של שלמה כרבה מזו של ’כל האדם’.
יוספוס מביא עוד ציטוט יוצא דופן מכתביו האבודים של דיוס, הידועים לנו כיום רק מפי יוספוס, אשר לפיו נקראו ’ההיסטוריה של הפיניקים‘. לדברי דיוס: ”עוד אומרים, כי שלמה, כשהיה מלך ירושלים, שלח חידות לחירם לפתרן, וביקש שישיב לו בחידות אחרות משלו כדי שיפתור אותן הוא עצמו; והצד שלא יוכל לפתור את החידות שהוצגו בפניו עליו יהיה לשלם כסף לצד שיפתור אותן. משהסכים חירם להצעה אך לא הצליח לפתור את הבעיות, הוא חויב לשלם הרבה מאוד כסף כקנס על כך”.
יתכן וישנן עדויות מקראיות לתשלומים כאלה.
מלכים א’ ט’, י”א מתעד כי שלמה נתן לחירם 20 ערים בגליל כמתנה, אך חירם לא היה מרוצה מהערים האלה (פסוק י”ג). עם זאת, ממש בפסוק הבא, חירם מתועד כמשלם לשלמה 120 כיכר זהב—מעל 200 מיליון דולר בערך של ימינו, לפי מספר אומדנים. למה שחירם ישלם כל כך הרבה כסף על משהו שהיה כל כך מאכזב? ברור שמשהו כאן ’נעלם בתרגום’.
פריסת הפסקה בנוסח המסורה חושפת הפרדת פסקה בין פסוקים י”ג ו-י”ד. אף שלעתים פסוק י”ג מצורף לפסוקים שלפניו, הוא מסתיים למעשה בסימון פסקה, ואילו פסוק י”ד מתחיל מחשבה חדשה: ”וַיִּשְׁלַח חִירָם לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב”.
הביטוי Cartelli di matematica disfida באיטלקית פירושו לערך ’כתבי חידה מתמטיים‘. מדובר בתופעה ידועה לשמצה באיטליה של תקופת הרנסנס, כאשר מתמטיקאים מיומנים היו בוחנים את כוחם של עמיתיהם על ידי הצגת סדרות של בעיות מתמטיות בניסיון לאתגר זה את זה בפתרונן. אלה היו ׳הדו-קרבות האביריים‘ של עולם המלומדים, והצלחה בהם משמעה השגת לקוחות וכסף.
ייתכן שאותו תשלום מצד חירם הצץ לפתע משום מקום היה קשור ל- Cartelli di matematica disfida של שלמה וחירם עצמם.
