״מצאנו את צקלג המקראית!” הכריזה הודעה לעיתונות מטעם צוות החפירות בחורבת אל-ראעי ב-7 ביולי 2019. בין השנים 2015 ו-2019 השקיעו ארכיאולוגים מאמץ ארכיאולוגי עצום בחפירת שטח של קילומטר רבוע (0.4 מייל רבוע) ובחשיפת עדויות למה שיכול להיחשב לעיר ’הראשונה‘ של דוד המלך.
צקלג נזכרת 15 פעמים במקרא, וסיפורה מיוחד למדי. במקרא מסופר כי העיר המערבית הזו הייתה שייכת לפלשתים עד שעברה בצורה די שלווה לידי אדם בלתי צפוי: דוד המלך.
הסיפור מתועד בשמואל א’ כ”ז. דוד, שהיה במנוסה משאול המלך יחד עם עוד 600 איש, עייף מלנוע כל הזמן בתוך ארץ ישראל. הוא החליט לקחת את אנשיו לעיר הפלשתית גת ולבקש מקלט מהמלך אכיש. באופן מפתיע, המלך הפלשתי התיידד עם דוד, וראה בו ’אויב עמית‘ של ישראל (או, לפחות, אויב של משטר שאול).
המלך אכיש העניק לדוד מתנה יוצאת דופן: ”וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אָכִישׁ, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ יִתְּנוּ לִי מָקוֹם בְּאַחַת עָרֵי הַשָּׂדֶה וְאֵשְׁבָה שָּׁם; וְלָמָּה יֵשֵׁב עַבְדְּךָ בְּעִיר הַמַּמְלָכָה עִמָּךְ. וַיִּתֶּן לוֹ אָכִישׁ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת צִקְלָג; לָכֵן הָיְתָה צִקְלַג לְמַלְכֵי יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה”. (פסוקים ה’–ו’).
צקלג הייתה העיר הראשונה שקיבל דוד, עוד לפני שנעשה למלך באופן רשמי בעקבות מות שאול. פסוק ז’ מראה כי דוד חי בצקלג שנה וארבעה חודשים.
צקלג הנה כבר זמן רב עיר חמקמקה עבור ארכיאולוגים. לפחות תריסר אתרים מקראיים שונים הוצעו במהלך השנים. אולם, אף אחד מהם לא ממש התאים—עד לשנת 2019.
הממצאים בחורבת אל-ראעי תואמים כמה מהמרכיבים בתיאור המקראי של צקלג.
ראשית, בעיר נמצאו ראיות רבות להתיישבות פלשתית מהמאה ה-12 עד המאה ה-11 לפנה”ס (תקופת הפלישה העיקרית של הפלשתים ללבנט). הממצאים כוללים ’מנחות יסוד’ שהונחו מתחת למבנים במטרה להביא מזל בבנייתם, מבני אבן מסיביים וכלי חרס פלשתיים—תגליות שתאמו את שאר אתרי הפלשתים שנחפרו בגת, אשקלון, עקרון ואשדוד.
למרבה הפלא, שרידי ההתיישבות הפלשתית הראו מעבר חלק אל תוך עדויות להתיישבות כפרית יהודאית, המתוארכת לתחילת המאה ה-10 לפנה”ס.
התגליות השייכות ליישוב יהודאי זה כללו קרוב ל-100 כלים שלמים, זהים לאלה מעיר מוקדמת נוספת מימי דוד: חורבת קיאפה (שעריים המקראית). בדומה לחורבת קיאפה, חורבת אל-ראעי (צקלג) הייתה עיר ספר, ששכנה בראש גבעה בולטת ליד הגבול בין שני העמים ישראל ופלשת (הדמיון בין חורבת אל-ראעי לבין חורבת קיאפה מתועד היטב, שכן שתיהן נחפרו בידי הפרופסורים יוסף גרפינקל וסער גנור, ותוארכו בפחמן 14 לתקופה זהה).
זה במהלך תקופה זו של כיבוש יהודאי ששריפה עזה החריבה את האתר. גם דבר זה תואם את התיאור המקראי של צקלג. בשעה שדוד ואנשיו גויסו ללחימה יחד עם אכיש, ”וַעֲמָלֵקִי פָשְׁטוּ אֶל נֶגֶב וְאֶל צִקְלַג, וַיַּכּוּ אֶת צִקְלַג וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָהּ בָּאֵשׁ” (שמואל א’ כ”ו, א’)—ואת הנשים והילדים לקחו בשבי. כאשר דוד שב, הוא ואנשיו הניסו את העמלקים במהרה וחילצו את השבויים.
