החפירות הנרחבות בתל עיטון שבדרום יהודה הוסיפו ראיות חיוניות לטובת התיאור המקראי של הממלכה המאוחדת. תל עיטון ממוקם בשפלה יהודה, מזרחית להרי חברון ובמרחק של יותר מ-40 ק"מ (25 מייל) מירושלים בקו אווירי. פרופ' אברהם פאוסט וצוותו מאוניברסיטת בר-אילן החלו לחפור במקום ב-2006. לאורך עשר עונות חפירה נחשף ממש בראש התל מבנה מגורים גדול במיוחד (מבנה 101).
המבנה הוא וריאציה של בית ארבעת החדרים הטיפוסי שהיה נפוץ בישראל למן המאה ה-10 לפנה"ס ואילך. עם זאת, מבנה 101 הנו ייחודי בהיותו גדול פי שלושה ממרבית בתי המגורים העירוניים האחרים מתקופת הברזל; שטח קומת קרקע הוא 230 מ"ר (כ-2500 רגל מרובע). לאור גודלו הרב, מיקומו בראש התל וכן השימוש באבני גזית גדולות בבנייתו, כינה הצוות של פאוסט את בניין 101 'מעון המושל'.
על פי הדו"ח של פאוסט, שפורסם בכתב העת המדעי Radiocarbon בשנת 2018, הבניין נחפר בקפידה, כאשר כל האדמה נופתה וכל חרס תועד ('מעון המושל בתל עיטון'). התוצאות הראו שהמבנה הגדול נהרס בסוף המאה השמינית לפנה"ס, כנראה בזמן פלישת מלך אשור סנחריב ליהודה. עם זאת, היה קושי רב יותר לקבוע את מועד בנייתו.
בדרך כלל, ארכיאולוגים מתארכים מועדי בנייה של מבנים על ידי ניתוח השרידים החומריים השייכים לרצפה המוקדמת ביותר של המבנה. על ידי תיארוך שרידים חומריים שנמצאו על גבי הרצפה וישירות מתחתיה, מופק חלון זמן המראה את מועד הבנייה. לרוב, אירוע הרס אוטם את הממצא שעל גבי הרצפה, ובכך נותן את הזמן המאוחר יותר שבו הבניין היה יכול להיבנות. רוב הממצאים מתייחסים למועד ההרס של המבנה ומעטים הנם מתקופת בנייתו. עם זאת, זוהי שיטה מדויקת דיה לתיארוך הבניין אם הוא היה בשימוש רק כמה עשורים לפני שנהרס. אבל מה אם הבניין היה בשימוש מאות שנים לפני שנהרס? במקרה כזה, היצמדות לשיטה הארכיאולוגית הטיפוסית לתיארוך מבנים אינה מספקת.
זה מה שפאוסט סבור שקרה במקרה של מעון המושל בתל עיטון. בשנת 2018 כתב פאוסט: "בניינים ושכבות יכולים להתקיים במשך כמה מאות שנים, עד שהם נהרסים, אך כמעט כל הממצאים ישקפו את האירוע האחרון הזה. לפיכך, אנחנו מציעים שבניין 101, למרות ההבדלים בינו לבין מבנים אחרים, מייצג תופעה נפוצה הרבה יותר—אפקט הבית הישן—שצריך להזהיר אותנו מפני שימוש בנדירות הימצאות ממצאים מתקופת הברזל IIא כראיה להתפתחותה המאוחרת של המורכבות החברתית ביהודה".
פאוסט סבור כי אי לקיחת אפקט הבית הישן בחשבון היא הסיבה שארכיאולוגים רבים "פירשו לא נכון את ההיסטוריה החברתית והפוליטית של האזור‟ בימי דוד ושלמה. כיוון שכמעט ולא היו אירועי הרס רחבי היקף ביהודה מימי דוד ועד לימי סנחריב, נראה כי השרידים הארכיאולוגיים באתרים נוטים לתת מועד מאוחר יותר לבנייה—כאשר בפועל המבנים נבנו הרבה קודם לכן. אי לכך, הפרויקטים של הבונים המוקדמים יותר (כמו דוד ושלמה) תמיד יזכו להכרה פחותה מזו שמגיעה להם.
לאור זאת, מתי נבנה בניין 101? לעניין זה, הצוות של פאוסט חפר דרך הרצפה היחידה ולקח ארבעה מדגמי פחמן שנבחרו היטב מתוך החומר של תשתית הרצפה ומהמילוי שמתחתיה לצורכי תיארוך רדיומטרי (פחמן 14). שניים מהם היו מדגמים בעלי אורך חיים קצר (גלעיני זית) והשניים האחרים היו גושי פחם. תיארוך המדגמים הצביע על מסגרת זמן של המאה ה-11 המאוחרת או המאה ה-10 המוקדמת—תקופת הממלכה המאוחדת.
לדברי פאוסט, לא רק בית המושל נבנה בתקופה זו, אלא גם קו הביצורים מסביב לתל. במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-10 הפך הכפר לעיר מרכזית משופעת בחומת עיר ובית מגורים גדול בנוי מאבני גזית.
פאוסט סיכם: "בניית המבנה התרחשה במקביל להרחבת התל (וכנראה גם להקמת חומת העיר), דבר המסמל שינוי משמעותי של האתר כולו. הן הנסיבות ההיסטוריות והן תוכנית המבנה—בית ארבעת מרחבים אופייני—מחברים בין שינויים אלה לבין השלטון ששרר בשדרת ההר, ככל הנראה הממלכה המאוחדת השנויה במחלוקת".
