בשנת 2008, במהלך החפירות של מבנה האבן המדורג בעיר דוד, גילו ד"ר מזר וצוותה פתח למנהרת מים עתיקה. קירות המנהרה, העוקבים אחר חלל טבעי בסלע, עוברים לאורך החלק העליון של המדרון המזרחי של עיר דוד. ד"ר מזר סברה שהמנהרה שולבה, בסופו של דבר, בבנייתו של מבנה האבן המדורג במהלך המאה ה-10 לפנה"ס וכנראה שימשה כדי להזרים מים לבריכה מעשה ידי אדם שנבנתה בצדו הדרום מזרחי של הארמון, זו הנזכרת בנחמיה ג', ט"ז (בריכה זו מתוארת כסמוכה למבנה 'מעלות' גדול—ראו פסוק ט"ו ונחמיה י"ב, ל"ז. זוהי כמעט בוודאות התייחסות למבנה האבן המדורג).
לאחר שנתקלה בפתח, החלה ד"ר מזר לחקור את המנהרה הצרה. בכניסה היו טמונות שכבות פסולת המתוארכות לסוף ימי בית ראשון (המאה השישית לפנה"ס). המעבר הוביל מצפון לדרום והיה רחב דיו למעבר של לאדם אחד בכל פעם.
במקרא מסופר כי יואב, אחד מקציני הצבא המובילים של דוד המלך, החל את כיבוש ירושלים מידי היבוסים על ידי הסתננות לעיר דרך פיר מים (שמואל ב' ה', ח'; דברי הימים א' י"א, ו'). לדברי ד"ר מזר, "מאפייני המנהרה, תיארוכה ומיקומה מעידים בסבירות גבוהה כי מנהרת המים היא זו המכונה צינור בסיפור כיבושה של ירושלים בידי דוד המלך."
אף שמדובר בהצעה מעניינת ודרמטית מצד ד"ר מזר, מהות המנהרה נותרה חמקמקה ונדרשת חפירה נוספת. כפי שציינה מזר, "יש לנו ידע כללי לגבי המנהרה, אולם אנחנו רחוקים מהתמונה המלאה".
